כ-90% מכל הפונים אלי בקשר להכנה למבחני הקבלה באדריכלות או עיצוב - מבינים היטב שהם חייבים הכנה כלשהי למיונים.
חלק לומדים רישום ובניית מודלים מאפס ואז ממשיכים לתרגל את הבחינות מערכות ההכנה הדיגיטליות המיועדות לבחינות אליהם ניגשים. חלק, המגיעים עם יכולות רישום מרשימות, מסתפקים בהכנה למבחן עצמו בלבד עם הערכות. אבל ל-90% הללו ברור שהם חייבים לתת פה מאמץ אמיתי על ההכנה לבחינות - כדי להפוך לתלמידי אדריכלות או עיצוב מן המניין בשנה הקרובה.
הם יודעים שיש להם תחרות מול מאות מועמדים, המבחנים עצמם מורכבים, הדרישות גבוהות, גם ברמה הטכנית של רישום ובניית מודלים (דבר שאני לא מכירה שהרבה אנשים התנסו בו, חוץ מאולי יוצאי צופים או תלמידי מגמת אדריכלות) - והשאלות טריקיות ומשתנות - ולכן כדאי להכיר ולתרגל באדיקות פורמאטים של בחינות משנים קודמות.
וה-90% הללו לא מצפים להגיע לפסגה הזו ולהתקבל בלי שום מאמץ. הם פשוט עובדים ועושים עושים הכל כדי להיות בכושר שיא ביום הבחינה, שאגב מתקיים ברוב המוסדות אחת לשנה. אולי לא כמו אוליפיאדה, אבל בהחלט כמו תחרות כלל ארצית.
האם היית מגיע להתחרות או להבחן בתחום כלשהו ללא הכנה כלשהי? לא נראה לי.
עם זאת, איכשהו תמיד יש את 10% של הפונים המאותגרים והמאתגרים. אלו שהלכו ליום פתוח ושמעו את משפט המחץ שנאמר בכל מוסד שבו מלמדים אדריכלות או עיצוב: ״לא צריך להתכונן לבחינות! אנחנו לא רואים בעין יפה תלמידי מכינות...״ ועוד כהנה וכהנה.
אותם 10% מבולבלים ושואלים, די בצדק: ״אם המוסד עצמו אומר לא להתכונן לבחינה, למה כן להתכונן?!״. הם רוצים לעשות את הדבר הנכון, זה שיעזור להם להתקבל - אבל הבלבול שיוצרים מדי שנה המוסדות באמירות שלהם בימים הפתוחים - אכן מצליח להטעות רבים, ולגרום להם לפספס את שער הכניסה שלהם ללימודים באותה שנה.
אז למה בימים הפתוחים אומרים ויגידו לכם ״לא להתכונן״? הנה 3 הסיבות המרכזיות:
1. סטנדרטים כפולים ותסביך בת היענה.
נתחיל עם השורה התחתונה. עם כל הכבוד לרצון של המוסדות המלמדים אדריכלות לראות במועמדים שנבחרים על ידיהם מדי שנה כחומר גולמי וטהור שמגיע אליהם כדי לעבור עיבוד ולהפוך לאדריכל/ית או מעצב/ת - רבים מתוכם הם יוצאי מכינה או הכנה כלשהי. רובם אנשים מוכשרים בהחלט - אך כאלו שללא ההכנה שעברו - יש סיכוי גבוה שהיו מתקשים לבלוט בבחינות ו״להבחר״. אז כן, המוסדות, שבתוכם אדריכלים ואנשי אקדמיה סופר אינטליגנטיים מוכשרים - טומנים מדי שנה את ראשם המלומד בחול, ומספרים לעצמם איך הצליחו שוב לבחור מבין מאות את ה״גולמיים״, המוכשרים. אלו, שלכאורה, לא התכוננו.
2. ארכאיות או אם נהיה פחות מנומסים - גישה מיושנת.
בואו, כל השוק של ההכנה לאדריכלות לא היה כל כך חזק, קיים ובועט - אם אנשים לא היו עטים מדי שנה על המכינות וממשים בהן, לצערי ועל הדרך, את הפקדון הצבאי שלהם או מיטב חסכונותיהם. זו המציאות. אחוז גבוה מהמועמדים לאדריכלות יתכוננו בדרך זו אחרת, אז מי שלא ״זורם״ עם זה, הגם שהוא מוכשר ובעל פוטנציאל, יש סיכוי לא מבוטל שפשוט יזרום החוצה. לתואר שאינו אדריכלות או ל״ניסיון נוסף״ בשנה הבאה. ראו בהקבלה את בחינת הפסיכומטרי. כה מכם היו באמת ניגשים אליה בלי שום הכנה...?
3. הדעה שמכינות הורגות את היצירתיות והביטוי האינדיבידואלי.
עם זה אני דווקא נוטה להסכים חלקית. גם מתוך מפגש עם יוצאי מכינות שפונים ומגיעים אלי כדי ״להתכונן באמת״. וגם מתוך מה שאני שומעת בשטח. והנוסחא ל״הרג היצירתיות״ במכינות היא באמת פשוטה: למידה משותפת בקבוצות גדולות והמוניות - עם הכוונות מועטות עד לא קיימות של כל תלמיד ותלמידה בנפרדת - היא בהחלט לא הכנה מהסוג שתעודד אותם לקחת את הידע הנפלא הזה לכיוון אישי ואותנטי.
לכן, לאותם 10% שמבולבלים ע״י השוק של המכינות והמוסדות אני אומרת: אל תעשו מכינה. תעשו הכנה!
1. אל תטמנו את הראש בחול. הכירו במציאות.
נתחיל עם השורה התחתונה. עם כל הכבוד לרצון של המוסדות המלמדים אדריכלות ועיצוה לראות במועמדים שנבחרים על ידיהם חומר גולמי - בתכלס הם ייתרשמו ממי שהרישומים שלו נראים טוב, המודל שלו מוצלח ויצירתי והרעיונות שלו מבטאים את מה שהם מחפשים.
מזמינה אותך לדמיין את עצמך כבוחן/ת בבחינת אדריכלות ועיצוב ולענות על השאלה הבאה בכנות: את מי היית מזמן לראיון או מעביר ללמוד אצלך בפקולטה? מישהו שהבחינה שלו נראית כמו עבודה בכיתה ד׳, על אף ש״מעניינת״ - או בעליו הגאים של בחינה פרזננטיבית שנראית סוף ושמפגינה - בצורה המכבדת את המבחן - גם כשרון, גם יכולות וגם יצירתיות?
2. רוצים להתקבל? שחקו לפי כללי המשחק.
לכן, ממש אין שום סיבה לוותר על הכנה למבחני קבלה באדריכלות ועיצוב. ולו רק בגלל הסיבה הפשוטה שאנשים אחרים שיגיעו אליה - יהיו ברמת מוכנות כזו או אחרת. חלקם ייתנו לכם פייט רציני על המקום שלכם בתואר באדריכלות - ואם אתם רוצים את המקום הזה לעצמכם - שחקו לפי כללי המשחק ותתחילו לעבוד על זה! תתכוננו ותגדילו את הסיכויים שלכם מול יתר המועמדים.
3. זכרו שיש דבר כזה מכינה - ויש הכנה.
יש לכם את הפריבלגיה לבחור איך וכמה להתכונן. בהכנה שלי, הכנת Be Arch, המטרה היא מאד ממוקדת: לתת ללומדים בשיטה את הכלים הטכניים כמו רישום ומודלים - כך שהבחינה שלהם תתבלט, תיבדל ותרשים את הבוחנים שמחפשים להתרשם - ובמקביל תאפשר לכם לתרגל את הבחינה, להכיר אותה ולא להיות מופתעים, תוך כדי פיתוח קו אישי ואותנטי, ללא מחיקת טביעת האצבע הייחודית. לכן, בשיטת Be Arch לומדים עצמאית אונליין, תוך קבלת פידבק צמוד מרחוק - או לחילופין מגיעים למפגשים אישיים ״אחד על אחד״.
יש לך שאלה? רוצה ייעוץ אישי?
אשמח לענות.
טניה אברמזון | Be Arch